<h1>האגור סימן תמ"ה</h1>
<h2>דף קמו:</h2>
מי שנשרו כליו במים הולך בהם ואינו חושש שמא יבא לידי סחיטה. ובשוטחן פסק רבינו נסים ששוטחן בחמה שלא כנגד העם ור"י פסק כיון שאסור כנגד העם אפילו בחדרי חדרים אסור. טיט שעל גבי רגלו יכול לקנחו בין בכותל בין בקרקע. והרמב"ם כתב מקנחו בכותל ולא בקרקע והרא"ש התיר שניהם. ר"ת כתב שלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו אלא היכא שהוא דרך לכלוך כמו המסתפג באלונטית או המקנח במפה. וראיתי כתוב על שם מהר"ם דלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו אלא בבגד פשתן אבל לא בשל צמר. ומטעם זה התיר ליתן מים על בגד של צמר שנפל בו יין והיה מפקפק לנגב הידים. ואני תמה איך אמרו שיש חלוק בין צמר לפשתים שאינו מחלק בגמרא אלא בין עור לבגד וכל הבגדים שוים. וכן כתב בה"ג סתם בגד שנפל עליו יין אין נותנין עליו מים ולנגב הידים שרי.
